בהעלאה של תמונה בפוסט הקודם. הנה התמונה המתוקנת, אימכם סליחה.

היוש,

אז ככה, זאת ברכה יאנו.

אז… מזל טוב וזה. להית'.

לא מספיק? טוב, אוסיף עוד קצת מילים.

אוהב אותך וכו'. ביי ביי.

אוקי, אוקי… אני ארשום כמו שצריך, רקש מספיק לזעוף פנים אחרת את תיראי כמו בת 37 🤣

תאמת? אין לי יותר מדי מה לרשום.

לא כי אני עצלן או לא רוצה להשקיע אלא כי אני אומר לך ברכות על בסיס יומי וקבוע – אז אין לי מה לחדש באספקט הזה.

אז אני ארשום לך משהו קטן ומיוחד, משהו שלא אמרתי לך עדיין:

אני אוהב אותך יותר מאת קבאנה!

היי…

לא באמת יודע ממה או איך להתחיל.

אני חי איתך בזוגיות בידיוק שנה היום (יותר כמו – את סובלת אותי ומרשה לי להיות לצידך תוך כדי שאת מנפנפת גברים אחרים שמתחילים איתך 😅).

שנה. תוך שנה אחת כל כך הרבה התרחש שזה מרגיש אחרת.

זה מרגיש כאילו עברו שנים רבות ואני רוצה לכתוב פה המון סיפורים, את כל הדברים שקראו לנו בשנים אלו:

איך שג'ניפר התגייסה,

איך שמייק מצא לו חברה (שחורה!),

איך אפריל שברה את האף לילדה שהציקה לה,

איך שאני ואת התגנבנו בלילה, בזמן שהילדים ישנים ונסענו לקנות לעצמינו גלידה (של מימי!)*

• המצב הספציפי הנ"ל לא באמת אפשרי ונועד לתאר חוויה מעניינת – בפועל יהיה לנו פריזר נפרד רק לגלידות של מימי.

אבל אנחנו כרגע רק בתחילת הדרך שלנו, הסיפורים של ההצלחות שלנו הם מדהימים –

אנחנו פרק ב', עם ילדים, אנשים בעלי אופי שונה, אנשים בעלי גוון עור אחר ועדיין… אוהבים, אוהבים אחד את השני לרמה כזאת, שכל מכשול בדרך הוא רק גבעה קטנה.

כל ריב (לא באמת ריב – וויקוח!), הוא רק דרך חדשה להכיר אחד את השנייה יותר טוב.

כל מבט, הוא מבט של רצח בעיניים אהבה טהורה.

רינה, אישה יפה וטובה שלי. את הדבר הכי טוב שנתקלתי בו ever, לחיות איתך זה כל מה שאני רוצה לנצח.

אני אוהב אותך אהבת נעורים, באופן הכי טהור ואמיתי שיש.

ממש כמעט כמו שאני אוהב את קבנוס!

את פשוט נפלאה. וזהו.

ותודה לך על השנה הכי טובה שהייתה לי בחיים.

ממעריץ סודי,

"ל"

יש גלידה שאני מאוד אוהב, עם טעם ייחודי מאוד.
זה מתכון סודי שאף אחד לא מכיר, רק אני.

הרבה חושבים שקשה להכין את הגלידה הזאת,
ובמידה ומצליחים, אז מתלוננים שהגלידה ממש חריפה ולא נעימה בטעם.

אבל אני יודע משהו שאף אחד אחר לא יודע, שיש דברים שלא כתובים במתכון!
לא כי מישהו הסתיר אותם בכוונה, חס וחלילה, אלא פשוט כי לא ניתן לשים אותם בכתב… באמת!

חברים, גם אם אגלה לכם את רשימת המרכיבים – עדיין לא תצליחו להכין את הגלידה המיוחדת הזו כראוי.
אני אומר לכם, זה לא קל וזה כי הרכבים והכמויות משתנות כל הזמן וגם כי את המרכיבים האלו לא תמצאו בסופר.

עדיין מעוניינים לדעת? נו טוב,

להלן רשימת המרכיבים המיוחדים, הכמויות ואופן ההכנה:

1) אהבה – צריך לשים את כל מה שיש כבר בתחילת התהליך. צריך לשים כל הזמן ולא להפסיק. גם כשאתם מרגישים מרירות מהגלידה, והטעם שלה לא משתפר, עדיין צריך לשים אהבה ולא להפסיק,
בהילוך גבוהה הפעם.
מבטיח לכם, הטעם של הגלידה הופך למתוק אחרי זה, וודאי.

2) סבלנות – כחלק מהתהליך של ההכנה, יהיו בועות שיתפוצצו. זה אולי קצת מפחיד אבל זה חלק מהתהליך שצריך להתרגל עליו.
חשוב לא לפחד מהבועות הקטנות שמתפוצצות בקטנה, גם אם טיפות מהבלילה נופלות לכם על הפנים.
אם תתרחקו בשלב הזה, תהיה ריאקציה כימית חמורה שרק תגדיל את הבועות ואת תדירותם… ואז כל הבלילה תהיה במצב לא טוב.
אבל אל דאגה, אפילו במצב זה, אפשר עדיין להציל את הגלידה – פשוט תוסיפו את הרכיב מספר #1 במשך יותר זמן ובכמות גדולה יותר, מבלי לוותר ומבלי לאבד תקווה, כי עכשיו ייקח קצת זמן לתקן את התמיסה.

3) חום – אני יודע מה אתם בטח חושבים, "חום?!? בשביל להכין גלידה? הוא איבד את הראש לגמרי!".
אז זהו, שלא. הקערה צריכה להיות כל הזמן תחת חום ומבלי לחשוף אותה לקור, אפילו לא לרגע!
אחרת תצטרכו להתחיל את תהליך ההכנה משלב קודם או אפילו מהתחלה ☹

4) השקעה – חברים, פה זה הקטע הקשה… רובכם לא תצליחו וזה כי פה צריך לתת מעצמכם יותר ממה שחשבתם שאי פעם תתנו מעצמכם כלפי משהו או מישהו.
אתם חייבים לערבב את הבלילה באופן סדיר בזמן שאתם חדורי מטרה, תוך השקפה עצמית ובנוסף לכל,
כל הזמן מוסיפים את המרכיבים הקודמים.

הצלחתם?
כל הכבוד! זכיתם בגלידה הטעימה בעולם! בתיאבון…

לא הצלחתם כי קשה / מסובך?
ההספד כולו שלכם, מזל שתמיד יש גלידה בטעם וניל – אז יאללה לכו לסופר, יש עכשיו מבצע שם 😊

ומה בקשר עלי?
אני, אני אוכל רק את הגלידה המיוחדת שלי. כל שאר הגלידות איבדו את הטעם שלהן בעיני (אפילו כאלו שחשבתי שאני אוהב).

יפה שלי, אהבה שלי, מלכה שלי…

כל יום שעובר, אני מעריץ אותך יותר…

מעריץ אותך על טובת ליבך,

מעריץ אותך על דאגותך,

מעריץ אותך על הרצון לעזור,

מעריץ אותך כי את פשוט זרקור של קרן אור

נאה שלי, תשוקה שלי, אלה שלי…
כל יום שעובר, אני מתגעגע עליך יותר…

מתגעגע למראה פניך,

מתגעגע למגע שפתיך,

מתגעגע לנשיכות שאת עושה כשאת שמחה,

מתגעגע ללבלות איתך בתור משפחה

מקסימה שלי, יקירה שלי, עולם שלי…

אני אוהב אותך יותר מאשר שאני אוהב את עצמי.

זה שאני ביחסים איתך, מרגש אותי כל יום מחדש יותר ויותר.

את הסיבה שאני מאושר היום, כאשר "אושר" זה משהו שלא ידעתי שיכול להיות קיים אצלי.

את הסיבה שכל יום אני מחכה לסוף היום – זה כדי להיות איתך סוף סוף.

את הסיבה שנותנת לי תקווה לעתיד טוב יותר, לשנינו ביחד – כאשר העתיד שציפיתי לו, לפני שפגשתי אותך, היה עגום ועצוב.

את הפכת לחלק ממני ומילאת את הלב שלי ברגשות חמים כלפיך.

היום, אני לא רואה את החיים שלי מתקדמים כאשר את לא שם.

אני אפילו בקושי זוכר איך נראו החיים שלי לפני שנכנסת אליהם… עד כדי כך את משפיעה עלי לטובה.

לסיום,

כל פעם שיהיו לך חששות ופחדים, לגבינו, מכל סיבה שהיא,

תכנסי לאתר זה ותיקראי את הכתוב.

מקווה שזה יעשה לך טוב וירגיע אותך.

שלך, לנצח,

לאון "סנדי" סנדלר

❤️